אנו חיים בתקופה בה הסמארטפונים, הטאבלטים והמחשבים למיניהם ממלאים חלק דומיננטי  מאוד בחייהם של הנוער, אולי אפילו דומיננטי יותר מאשר אצל המבוגרים. את המגמה הזאת אי-אפשר לעצור, אולי גם לא צריך, אם כי יש מקום גם כאן לשים גבולות.

המאמר הקצר הזה לא דן בהשפעה הכוללת של כלים אלה על בני הנוער, גם לא באותם הגבולות שרצוי לשים להם, אלא בהשלכות שיש לשימוש הרב בכלים אלה על מיומנויות הכתיבה והביטוי העצמי המילולי בכללותו בקרב הנוער.

מעצם היותי, בין היתר, גם מורה לספרות במערכת החינוך, אני מרשה לעצמי לומר, שהנוער היום בכללותו קורא פחות, השפה שלו דלה יותר (כמובן יש מי שיאמר שזו אמירה גורפת, ברור שיש יוצאים מהכלל) וגם בבית-הספר הוא נדרש להשתמש בה פחות ופחות, הן בכתב והן בעל-פה. ראשית, כיוון שבבתי-ספר לא מקפידים על מתן שיעורי בית, ולא ניכנס כאן לסיבות כך, וגם בכיתה התלמידים לא כותבים הרבה. שנית, מערכת החינוך עדין לא יודעת איך להתמודד עם העובדה שלכל תלמיד יש לפחות טלפון חכם אחד, ולעיתים קרובות גם טאבלט ו/או מחשב נייד, שהוא נושא עמו לכל מקום גם בשיעורים, ולא תמיד יודעת לשלב את הטכנולוגיות החדישות במערך ההוראה הבית-ספרי. אי-לכך לא רותמת מספיק את הכלים האלה לצורך למידה וכתיבה. שלישית, ואולי המקוממת ביותר (אם תרשו לי להכניס קצת נימה אישית), המגמה המסתמנת היום להפחית בערכם של המקצועות העיוניים, כמו ספרות, היסטוריה ותנ"ך (המערכת מקצה להם פחות שעות כבר היום בלי קשר להכרזה של שר החינוך החדש לבטל בהם את בחינות הבגרות), בהם הנוער מקבל ידע כללי, ערכי תרבות ומוסר ונדרש להשתמש בכישורי הכתיבה שלו והביטוי המילולי, גם בעל-פה, יותר מאשר במקצועות הראליים.

יש מי שיטען שהנוער של היום דווקא כן כותב, נכון, הוא כותב בעיקר מסרונים בטלפון הנייד, סטטוסים והודעות בפייס בוק. אך האם אלה מספיקים כדי להכין אותו לקראת העתיד בו יידרש לבטא את עצמו, בכתב ובעל-פה, ברמה הרבה יותר גבוהה הן באקדמיה והן במסגרת עבודה רצינית כל שהיא ובחברה בכלל?

בנוסף, דווקא לאור המגמה שהוצגה כאן, אני פוגשת יותר ויותר בני נוער הצמאים לביטוי עצמי במסגרת אינטימית יותר של קבוצה קטנה, בה יוכלו לפגוש את עצמם בצורה אוטנטית דרך כתיבת הסיפור האישי שלהם ושל חבריהם לקבוצה, כמו-כן לפתח בכלל את כישורי הכתיבה שלהם.

אי-לכך, יש חשיבות בטיפוח ובעידוד של כתיבה יוצרת בקרב הנוער בימינו, כי במסגרת זו בנוסף על התנסותם בכתיבה ספרותית וקבלת כלים ספרותיים, שאותם הם מקבלים פחות ופחות במסגרת החינוכית הרגילה, הם נחשפים ליצירות ספרותיות מהרפרטואר הספרותי הישראלי והעולמי ולהעשרה תרבותית החשובים להתפתחותם בכלל ויכולים להוות השלמה להשכלתם.

רצוי מאוד שהורים ומורים יעודדו בני הנוער, שיש להם נטייה לכך, להשתתף בסדנאות לכתיבה יוצרת.