עריכה ספרותית היא "שוליית הקוסם" של הכותב
עריכה ספרותית היא העין הבוחנת שמלווה את תהליך היצירה, יד ביד עם הכותב
בשביל מה בכלל צריךעריכה ספרותית? האם עריכה לשונית ועריכת תוכן לא עושות את העבודה? מהי בכלל עריכה ספרותית?
אלו הן שאלות ואמירות של לא מעט כותבים, לכן אפתח ואומר - כל מי שכותב סיפורים וכול מי שכוונתו להוציא לאור ספר בתחום הספרותי, צריך עריכה ספרותית. הסיבה לכך היא שזו עריכה המתמקדת בליבה של היצירה - ברעיונות המרכזיים שלה ובביטוי שלהם בהתפתחות העלילה על כל מרכיביה, כפי שיפורט בהמשך. העריכה הלשונית ועריכת תוכן רגילה לא עוסקות בזה, או לפחות לא אמורות לעסוק בכך.
וביתר הרחבה, מהי בעצם עריכה ספרותית, מה מייחד אותה, במה היא שונה מעריכת תוכן רגילה? כפי שהרבה כותבים מנסחים זאת.
העריכה הספרותית, כאמור, מתמקדת בליבה של היצירה ושואלת שאלות מהותיות הקשורות ללב היצירה, כמו: מהו הרעיון המרכזי, או הרעיונות המרכזיים שהכותב רוצה להעביר באמצעות הסיפור ומה הערך שהקורא אמור לקבל מהיצירה. זו שאלה מרכזית, כי ללא תשובה ברורה על שאלה זו, לסיפור לא יהיה עמוד שדרה מגובש.
עריכה ספרותיתעוסקת גם בשאלות כמו: האם העלילה בנויה היטב ומתפתחת בהתאם לאותו רעיון או רעיונות, והאם אפיון הדמויות משכנע ואמין.
גם השימוש באמצעים אמנותיים הוא מעניינה של עריכה ספרותית, כמו שאלות על מוטיבים, אנלוגיות ועוד. לדוגמה - באיזה מידה אלה משרתים את הרעיון או הרעיונות המרכזיים בסיפור ואת היצירה כשלעצמה כיצירה בתחום אמנות הסיפור.
אם כך, עריכה ספרותית אמנם עוסקת בתוכן היצירה, אך במובן העמוק ביותר של מהות היצירה.
ולמי מכם ששואל מהו אותו מוטיב שהוזכר קודם- זוהי חזרה על מושג, או על שם של חפץ, פריט זה או אחר, תיאור של מזג אוויר מסוים וכדומה, במהלך היצירה הספרותית, לשם הדגשתו, כאשר במהלך הקריאה, בעקבות הדגשה זו, כל האלה מקבלים משמעות רחבה יותר, מעבר למשמעות הרגילה שלהם, משמעות הקשורה לרעיון המרכזי, או הרעיונות המרכזיים של היצירה ומחזקת אותו. יש מוטיבים הקשורים ישירות ליצירה מסוימת, וישנם גם מוטיבים שחוזרים ביצירות רבות, כמו: המוטיב של "השיבה המאוחרת", שמקורו בשיבה המאוחרת של אודיסאוס מ"האודיסאה" של הומרוס.
ובהמשך להבהרת הדוגמה הזו, ברגע שמוטיב "השיבה המאוחרת" מופיע ביצירה אחרת, המשמעות המקורית של מוטיב זה מ"האודיסאה", נכנס בדלת האחורית בהשוואה או באנלוגיה למשמעותו ביצירה הזו ומעמיק אותה.
אם כך, אנלוגיה היא בעצם סוג של השוואה בין מצבים שונים, או דמויות שונות ביצירה הספרותית.
כמו שראינו קודם, היא יכולה להתבטא גם דרך המוטיבים המתקשרים למצבים והדמויות ביצירה. אנלוגיות מתקשרות בדרך כלל לסוג של אפיון עקיף של הדמויות. כלומר, אפיון של הדמות שמתקבל מתוך התיאורים השונים וממצבים בהם מופיעה הדמות בתוך היצירה וכיצד הוא מתנהל בה, ולא מתוך אמירה ישירה של המספר המתייחסת לדמות. לדוגמה: כשהמספר אומר על הדמות באופן ישיר שהיא תמימה - זה אפיון ישיר, וכאשר הקורא מבין שהדמות תמימה מתוך הדיאלוגים השונים ומתוך ההתנהלות של הדמות בסיטואציות השונות בסיפור, זהו אפיון עקיף.
ובחזרה לעניינינו, לעריכה הספרותית: מבחינות שהועלו קודם, ניתן להתייחס אל העריכה הספרותית כאל העין הבוחנת שמלווה את תהליך היצירה, יד ביד עם הכותב, מעין שותפה סמויה במלאכת היצירה, מעין "שוליית הקוסם" של הכותב. ללא העין הנוספת הזו, הכותב יישאר בערפל מסוים, מעין עיוורון לגבי יצירתו, וזאת כי הוא אינו יכול לראות את הפגמים ביצירתו, אם יש כאלה, כיוון שהוא קרוב מידי אליה, גם רגשית וגם מעשית מבחינת ידיעותיו בכול הקשור לכתיבת סיפור - זו המהות של עריכה ספרותית.
עורך ספרותי עוסק בליבה של היצירה, כמו למשל ברעיונות המרכזיים שלה ובהתפתחות העלילה בהתאם, לעומתו העורך הלשוני עוסק בצורה הלשונית של הטקסט ובתקינות השפה
אחרי שהבהרנו במה עוסקת עריכה ספרותית, ובמה היא שונה מעריכת תוכן רגילה, כאמור, השאלה הבאה שהרבה כותבים שואלים אותי, היא מה ההבדל בין עבודתו של עורך ספרותי לבין זו של העורך הלשוני, האם הוא לא עוסק גם בתוכן היצירה?
העורך הספרותי, האמון על העריכה הספרותית של היצירה, עוסק בליבה של היצירה ובשאלות הנוגעות למהות היצירה, כמו למשל הרעיון המרכזי, או הרעיונות המרכזיים ביצירה וכיצד התפתחות העלילה משקפת את אלה, ובכול השאלות שפורטו כאן למעלה.
לעומתו עורך לשוני עוסק בצורה הלשונית ובתקינות השפה, כמו: תקינות המשפטים מבחינה לשונית ותחבירית, חלוקה לפסקאות, שגיאות כתיב, פיסוק וכו', בהנחה שטעויות אלה אינן מכוונות בעקבות אפיון הדמויות אותנטי. (כן, לעיתים זה מכוון ויכול להופיע בעיקר בדיאלוגים. במקרה כזה על העורך הלשוני לבדוק עם העורך הספרותי). עורך לשוני אינו עוסק במבנה היצירה על כל מרכיביה וברעיונות שלה, זו עבודתו של עורך ספרותי.
מתוך הדברים שנאמרו עד כה על עריכה ספרותית ועל מקומו של העורך הספרותי ביצירה של הכותב, עולה לעיתים החשש שעורך ספרותי עם אגו יתערב ביצירה וישנה אותה בצורה כזו שהכותב יאבד את סגנון הכתיבה הייחודי שלו. לעיתים, אולי גם את הרעיון או הרעיונות שהוא רצה להעביר, והיצירה תהפוך להיות, יותר היצירה של העורך הספרותי מאשר של הכותב המקורי, גם אם היא תופיע תחת שמו של הכותב.
במילים אחרות, השאלה הנשאלת כאן היא היכן עובר הגבול בין כתיבתו המקורית של הכותב לבין התערבותו של עורך ספרותי כזה או אחר?
למיטב הבנתי ומניסיוני כעורכת ספרותית, העורך הספרותי יכול לשנות הרבה, ראינו זאת כבר קודם, יחד עם זאת הוא אמור להשתלב בסגנון כתיבתו של הכותב ולהעצים אותה, עד כמה שזה ניתן, ולא לשנות אותה.
על העורך הספרותי לזכור תמיד - היצירה היא של הכותב ולא שלו, הוא אמור להיות רק "שוליית הקוסם" ולא הקוסם בעצמו.
עורך ספרותי טוב, כאמור, יכול לעשות הרבה שינויים, אך לא לשנות את סגנונו של הכותב.
עורכת ספרותית חוסכת לך טעויות אופייניות במהלך הכתיבה תוך כדי כתיבת הספר
עד כה דברתי על עריכה ספרותית במובן הרחב שלה ועל עבודתו של עורך ספרותי בהשוואה לעורך לשוני. כעת אתייחס ספציפית לטעויות אופייניות של כותבים במהלך הכתיבה שלהם, טעויות שניתן לחסוך אם משתמשים בשירותי עורכת ספרותיתתוך כדי עבודת הכתיבה.
כן, הבנתם נכון, רצוי להשתמש בעורך או עורכת ספרותית תוך כדי תהליך הכתיבה, ולא רק לאחר סיום כתיבת הספר. זהו ליווי ספרותי תוך כדי מהלך הכתיבה.
כאשר עורך ספרותי או עורכת ספרותית מקבל.ת ספר לעריכה לאחר סיום כתיבתו, הוא או היא יכולים לגלות הרבה טעויות ובעקבות ההערות האלה על הכותב לשנות מהותית את כל הסיפור, ואולי לכתוב אותו כמעט מחדש. דבר שהיה נחסך ממנו אם היה מציג את הסיפור בפני אותו עורך ספרותי או עורכת ספרותית בתחילתו או בשלב אחר במהלך הכתיבה.
לדוגמה:כעורכת ספרותית, לעיתים, כשקיבלתי לערוך ספר בסיום הכתיבה שאמור היה להיות גמור ושלם, ראיתי לא פעם שהרעיון המרכזי, או הרעיונות המרכזיים של הספר, שאמורים להוות את השלד של היצירה, לא ברורים או שהלכו איך שהוא לאיבוד מהעומס של האירועים שלא בהכרח הגיוניים ולא בנויים ברצף שמבטא אותם. כתוצאה מכך, המלצתי וממליצה בכול פעם שאני נתקלת במצב כזה, לגבש שוב את הרעיון והרעיונות המרכזיים של הסיפור ולבנות אותו מחדש על בסיס שלד ברור ומציעה את עזרתי בגיבוש זה.
דוגמה נוספת:לעיתים כותבים, במיוחד בתחילת דרכם, נוטים לסבך את היצירה, מתוך מחשבה שזה הופך את היצירה למעניינת יותר ואותם לכותבים מיוחדים יותר. אך חשוב לזכור, גם כאן הביטוי "כל המוסיף גורע" והכול צריך להיות במידה, תופסים. לכן, פעמים רבות אני מציעה לשמור על מבנה בסיסי וברור של הסיפור, לפשט אותו, לעיתים הפשטות עושה את העבודה טוב יותר, אין צורך לסבך רק כדי להראות כמה הכותב מתוחכם וייחודי.
הרבה פעמים הטעות הזו של סיבוך היצירה נובעת גם מחוסר תכנון נכון של מהלך היצירה. לא מעט כותבים שוקעים לתוך הכתיבה ולא מודעים מספיק לחשיבות של תכנון החלקים והפרקים בהתאם לרעיון או הרעיונות המרכזיים לפני שצוללים לתוך הכתיבה, כי נדמה להם שזה יקרה מעצמו. לא כך הדבר, כתיבת ספר היא מלאכת מחשבת.
חשוב ליצור תכנון ראשוני של הספר בהתאם לרעיון המרכזי או הרעיונות המרכזיים לפני ששוקעים לתוך הכתיבה וחשוב לא פחות להיצמד לאותו התכנון.כמובן, אין פירושו של דבר שלא נבחן את אותו התכנון גם תוך כדי הכתיבה ולעיתים יש מקום לשנות גם אותו במידת מה.
גם כאן, עורך ספרותי או עורכת ספרותית יכולים לחסוך לכותב את הטעות הזאת של סיבוך היצירה בעקבות חוסר תכנון, או תכנון לקוי, ובמקום לתקן את כל היצירה ואולי לכתוב אותה שוב מחדש, הכותב יכול היה לעשות זאת בצורה נכונה כבר מתחילת הכתיבה או במהלכה בעזרתם.
טעות נוספת של כותבים, היא באפיון הדמויות. חלק מהכותבים לא תמיד מודעים לחוסר הידע שלהם כיצד לאפיין דמויות, לכן הדמויות לא אוטנטיות ולא משכנעות. הקורא קולט את חוסר האמינות של הדמויות, למרות שהוא לא תמיד יודע לשים את האצבע על מה לא עובד לו. כיוון שסיפור ברמה זו או אחרת, משקף מציאות (גם יצירות פנטסטיות ומדע בדיוני משקפות מציאות אנושית כל שהיא), השתקפות זו צריכה להתבטא גם, ואולי בעיקר, באפיון הדמויות, הן צריכות להיות אמינות.
גם כאן, כמובן, כמו בשאר הדוגמאות שהוצגו כאן, עורך ספרותי או עורכת ספרותית, יכולים לסייע כבר במהלך הכתיבה בבניית הדמויות, כך שתהיינה אמינות ומשכנעות.
מתוך הדוגמאות האלה ועוד אחרות ניתן לראות שאכן עורך ספרותי או עורכת ספרותית יכולים לחסוך לכותבים הרבה טעויות לא רק בסיום הכתיבה, אלא בעיקר תוך כדי הכתיבה עצמה והליווי הספרותי הצמוד משתלם לכותב.
חשוב מאוד להשתמש בשירותים של עריכה ספרותית לאחר סיום כתיבת הספר כדי שהיצירה תהיה שלמה יותר
מתוך מה שראינו עד כה על התפקיד של עריכה ספרותית ועל העבודה של עורך ספרותי, גם אם הכותב לא השתמש בליווי ספרותי במהלך כתיבתו, חשוב מאוד להשתמש בשירותים של עריכה ספרותית בסיום כתיבת הספר, לפני שהוא מגיש אותו לעריכה לשונית מתוך מחשבה שהספר גמור, וזאת כדי לתקן טעויות נפוצות בכתיבה וכדי שהיצירה תהיה שלמה יותר.
וכול זאת כי כבר נוכחנו לדעת, מתוך הסעיפים הקודמים של מאמר זה, שהיצירה ככול הנראה לא שלמה כל עוד לא עברה "עין בוחנת" מקצועית נוספת של עורך ספרותי או עורכת ספרותית, ותמיד יכולות להיות טעויות כמו אלה שהוזכרו קודם. טעויות אלה אמנם אופייניות יותר לכותבים בראשית דרכם, או לכותבים פחות מנוסים, אבל ניתן למצוא אותם גם אצל כותבים וסופרים ותיקים יותר. לכן, על פי רוב, גם יצירות שנכתבו על ידי יוצרים ותיקים עוברים בהוצאה לאור תהליך דומה - ראשית עריכה ספרותית ורק אחר כך, עריכה לשונית והגהה. רק במקרים נדירים בהם הסופר מאוד מפורסם ועל פי הוראתו הספר לא יעבור דרך עריכה ספרותית רגילה בהוצאה.
אי לכך, אם הכתיבה שלך היא בראשית הדרך ועדין לא הפכת לסופר מפורסם, גם אם הוצאת כמה ספרים, מומלץ מאוד להשתמש בשירותים של עריכה ספרותית.
כעורכת ספרותית ומי שמלווה כותבים בתחום הפרוזה במהלך כתיבת הספר שלהם, אשמח ללוות גם אותך תוך כדי כתיבת הספר שלך, או לערוך את ספרך לאחר שסיימת את כתיבתו. כי כמו שציינתי כאן במאמר לכול אורכו, עריכה ספרותית נדרשת לכול ספר לפני הוצאתו לאור - אם במהלך כתיבתו ואם לאחר סיומו כתיבתו.
תוך כדי כתיבת הספר כדאי כבר לקחת שירות של עריכה ספרותית –
מחיר שמשלמים כאשר לא משתמשים בשירות זה הוא שלעיתים היצירה תעבור מהפך ואף תכתב כמעט מחדש
אדגיש שוב, חשוב לזכור! כדאי לקחת תוך כדי כתיבת הספר שירות של עריכה ספרותית - כי המחיר שמשלמים כאשר לא משתמשים בשירות הוא שלעיתים היצירה תעבור מהפך וככול הנראה תכתב כמעט מחדש.
כלומר, מחיר שמתבטא בבזבוז זמן, אנרגיה ואולי גם בבזבוז של כסף.
זמן -אם לאור "העין הבוחנת" של העורך הספרותי או העורכת הספרותית, היצירה צריכה להיכתב כמעט מחדש, ברור לגמרי שהרבה זמן היה נחסך אם אותה "העין הבוחנת" הייתה מלווה את הכותב במהלך הכתיבה.
לדוגמה:אחת הכותבות שפנתה אליי שאערוך את ספרה, במקרה זה היה זה ספרה השני, לאחר שקראתי את מה שכתבה, להערכתי, הספר עדין לא היה מוכן ונפלו בו פגמים רבים, גם מבחינת הרעיון המרכזי - השלד וגם מבחינת פיתוח העלילה בהתאם וכמובן באפיון הדמויות. אי לכך, המלצתי אליה הייתה לחשוב מחדש על מה היא בעצם רוצה להגיד ובהתאם לכך לעבור על כל הספר, מה שהצריך כתיבה של כמעט כל הספר מחדש בליווי שלי.
אנרגיה -ברור לגמרי שכאשר צריך לכתוב כמעט הכול מחדש, כמה אנרגיה הולכת לאיבוד רק על הקושי בהיפרד ממה שהשקענו בו כל כך הרבה עד כה והרבה פעמים, אנו ככותבים מתאהבים במה שאנו כותבים. כן, זה קורה כמעט לכול הכותבים, כולל אותי, ועכשיו צריך לוותר על זה ולשנות כמעט הכול. בעניין ההתאהבות, המלצה שלי - להשאיר את הקובץ או הקבצים של היצירה שנכתבה לפני העריכה במחשב, ולדלות ממנה את מה שרלוונטי ואולי חלקים ממנה יתאימו ליצירה כל שהיא בעתיד. אין צורך למחוק את מה שכתבנו.
כסף -כמו שנאמר כאן, אם בעקבות העריכה הספרותית הכותב נאלץ להיפרד כמעט מכול מה שהוא כתב והתאהב בו, המחיר של הכתיבה מחדש יכול להתבטא גם בכסף, כיוון שהפרידה ממה שכתב קודם והבנייה מחדש של היצירה, יכולה להיות ארוכה יותר, מה שמתבטא גם בכסף.
אי לכך, ברור שרצוי מאוד להשתמש בשירותי עריכה ספרותית כדי למנוע את המצב שהיצירה תצטרך לעבור מהפך ולהיכתב מחדש, ובכך למנוע טעויות שכרוכות בזמן, אנרגיה וכסף, שצוינו כאן, מה ששירות עריכה ספרותית - מחיר שיכול להיחסך בתהליך הכתיבה.
פירוט התהליך של עריכה ספרותית שאני עושה עבורך –
מטקסט ראשוני עד לספר מגובש עם עמוד שדרה מובנה ומרכזי:
זה המקום לספר לכם הכותבים מהו התהליך של עריכה ספרותיתעבורך -
מטקסט ראשוני עד לספר מגובש עם עמוד שדרה מובנה ומרכזי:
- אם השלמת כתיבה של ספר בתחום הפרוזה ומבחינתך הוא גמור - אתה מוזמן לשלוח אותו אליי לעריכה ספרותית, תחילה להתרשמות ראשונית.
- תוך פרק זמן קצר תקבל הצעת מחיר ואם הגענו להסכמה, לאחר מכן תקבל ממני חוות דעת כתובה על ספרך.
- מה כוללת חוות הדעת:
- * סקירה כללית של הרעיון המרכזי או הרעיונות המרכזיים כפי שהם משתקפים בטקסט.
- * הערות בונות ביחס לאותו רעיון/ות האם הוא או הם מגובשים דיים והערות לגבי התפתחות הסיפור.
* המלצות לשיפור, אם יש כאלה.
לאחר שתקרא את חוות הדעת, אנו קובעים פגישה במחשב בזום, בה אני בודקת אם הדברים שנכתבו שם ברורים ומקובלים עליך. אי לכך אני מרחיבה ומסבירה יותר על מה שנכתב באותה חוות הדעת ואם ההצעות לשיפור מתקבלות, אנו עוברים לשלב הבא - שלב העריכה.
- עריכה ספרותית -בדרך כלל יש שלושה סבבים של עריכה, אך אם נדרש יותר, יהיה סבב נוסף בהתאם לצרכים של הספר.
- שלב ראשון בעריכה הספרותית -תכנון הספר מחדש לאחר גיבוש הרעיון, יחד עם הכותב, כמובן רק אם נדרש לעשות זאת. אם השלב הזה לא נדרש ועמוד השדרה של הספר מגובש, עוברים ישר לשלב השלישי.
- שלב שני - לאחר השלמת השלב הקודם, הכותב נדרש לשנות את כתיבתו ולשלוח לי את הספר, בהתאם לתכנון ובהתאם לסיכום בינינו.
- שלב שלישי -אני עוברת ועורכת חלק מספר, ושולחת אותו לכותב להתרשמות והערות שלו.
- שלב רביעי -לאחר שהכותב שלח לי את העריכה המתוקנת עם הערותיו, אני ממשיכה בעריכה הספרותית עד סוף הספר, אלא עם סוכם אחרת. בסיום העריכה שלי, שולחת את הספר הערוך לכותב.
- שלב חמישי -לאחר התיקונים וההערות של הכותב, יש סבב נוסף של עריכה להידוק הספר.
- שלב שישי -לאחר שהכותב עבר על הספר ולאחר תיקונים אחרונים, אני עוברת שוב על הספר, מוסיפה ומתקנת במידת הצורך.
- שלב האחרון של עריכה ספרותית -לאחר אישור סופי של הכותב, יש באפשרותי לשלוח את הספר לעורכת לשונית שאני עובדת איתה, או שהכותב מחליט לעשות זאת בעצמו או כל החלטה אחרת.
ליווי ספרותי במהלך הכתיבה של ספר:
- אתה רוצה לכתוב ספר אבל לא יודע איך, או שהתחלת לכתוב ונתקעת ולא יודע איך להמשיך, זה הזמן לפנות אליי לליווי ספרותי.
- איך מתבצע התהליך של הליווי הספרותי:
- שלב ראשון -אם יש לך רעיון לספר שאתה רוצה לכתוב והכתיבה הזו בוערת בעצמותיך, אבל אינך יודע איך ליישם זאת - במפגש הראשון בינינו נעבור על הרעיון, נגבש אותו ונתחיל בתכנון הספר על חלקיו ופרקיו. יתכן שיידרש לכך מפגש נוסף.
- השלב הזה מתאים גם למי שהתחיל לכתוב ספר ונתקע. גם כאן נדרש לעבור שוב על הרעיון, לבדוק האם הוא מגובש ומכאן לתכנן את המשך הכתיבה.
- בסופו של השלב הראשון תתבקש להתחיל לכתוב ולשלוח אליי את החלק הראשון על פי הסיכום בינינו.
- שלב שני -לאחר שעברתי על החלק הראשון כולל משוב על חלק זה, נפגש שוב, כמובן בזום, נוודה שהכול ברור. אעבוד איתך על כלים ספרותיים נוספים במידת הצורך ותקבל הנחיות להמשך הכתיבה שלך בהתאם לתכנון.
- השלבים הבאים -בכול שלב תתבקש לשלוח אליי את המשך הפרקים, תקבל משוב, כולל כלים ספרותיים להמשך הדרך ומספר הפגישות בינינו יקבע על פי הצורך. ליווי ספרותי כולל בתוכו מעקב צמוד אחר כתיבתך לשם תמיכה ובחינה מחדש של התכנון המקורי ושינויים, אם יש צורך בכך.
- ליווי ספרותי, מעבר להיותו תכנון כתיבה ותמיכה לאורך כל מהלך הכתיבה, הוא גם עריכה ספרותית חלקית.
- שילוב של סדנת כתיבה במהלך הליווי הספרותי -לעיתים אני ממליצה לכותב לשלב תוך כדי הכתיבה סדנת כתיבה למתקדמים ולהציג שם חלקים של ספרו. שילוב כזה מאפשר לכותב להתנסות בקבלת משוב גם מכותבים נוספים, שהם גם קוראים פוטנציאליים, וגם לקבל מושגים נוספים בספרות מעבר למה שהוא מקבל תוך כדי הליווי הספרותי הפרטני.
- שלב אחרון -לאחר סיכום כתיבת הספר, אני עוברת שוב על כל הספר וזוהי למעשה עריכה ספרותית מקיפה, שלב שנדרש להידוק הספר לפני שהוא נשלח לעריכה לשונית, או להוצאה לאור.
המלצה על עורך ספרותי –
אפרים מספר מה הייתה התרומה של העורכת הספרותית להוצאת ספרו לאור –
מקובץ סיפורים אקראי לספר מגובש עם רעיון מרכזי.
לאחר שצברתי במהלך השנים של כתיבה לעצמי כמות גדולה של סיפורים קצרים, החלטתי להוציא את קובץ הסיפורים שלי לאור. לשם כך, חיפשתי המלצה על עורך ספרותי ולבסוף הגעתי לקטי פישר דווקא דרך האתר שלה. כיוון שהתרשמתי מהטקסטים באתר ובעיקר מהשיחה איתה, החלטתי לבחור בה כעורכת הספרותית של הספר שלי.
קובץ הסיפורים היה אקראי ולא חשבתי כלל מה הרעיון המרכזי שברצוני להעביר באמצעות הקובץ. לאחר מפגש ראשון עם קטי הבנתי שזה מה שמתבקש כדי שהסיפורים הקצרים למעשה יהוו חלקים או פרקים בספר מגובש שיש לו אמירה כל שהיא.
לאחר גיבוש הרעיון, הגיע שלב התכנון של הסיפורים על פי אותו רעיון והסדר שלהם. על חלק מהסיפורים הקצרים נאלצתי לוותר, כיוון שהם לא השתלבו ברעיון המרכזי של הספר והיו סיפורים חדשים שהייתי צריך לכתוב ולהוסיף אותם לקובץ.
זה היה מסע ארוך, אך במהלך עריכה ספרותית זו של ספרי, חוויתי תהליך מאתגר ומעניין ביותר. ואכן הספר עבר שינוי משמעותי מקובץ סיפורים אקראי לספר מגובש עם רעיון מרכזי בעל משמעות עבורי.
אני ממליץ בחום לעשות עריכה ספרותית עם קטי פישר - היא עורכת ספרותית שתעשה הבדל משמעותי בספר שלכם.
קטי פישר - פיית הסיפורים - סופרת, כתיבה יוצרת, עריכה ספרותית, ליווי ספרותי
טל' 052-3836231
